פתח תפריט
מקימי המפלגה
למעננו >מקימי המפלגה >

 

מר וליד' דיאב

 

מר וליד דיאב

 

 

 

 

דיאב הינו עובד חינוכי - סוציאלי מוסמך, שהקים ומנהל בפועל לאורך שנים מוסד גמילה מהתמכרויות (סמים ואלכהול).

 

מוסד זה מאופיין בפעילות משותפת של ערבים ויהודים, הן בין הצוות הטיפולי והן בין הנגמלים עצמם.

 

וליד משוכנע כי לאור ניסיונו רב השנים ולאור ההכרות העמוקה שלו עם החברה הישראלית על רבדיה יש רצון אמיתי וכן של כלל העושים במלאכה ובכלל זה משרדי הממשלה להגיע למחוזות אשר יניבו תרומה לא רק למגזר מסוים אלא לחברה הישראלית בכללותה.

 

הרגע בו גמלה בליבו ההחלטה של ווליד להקמתה של מפלגה חדשה שתביא שינוי אמיתי לחברה הישראלית, אירע בחודש ספטמבר 2000. ראש הממשלה דאז, אריאל שרון עלה למסגד אל אקצא בירושלים.

 

בעקבות הביקור, המוני צעירים ערבים מכל רחבי הארץ הביעו התנגדות חלקה אלימה, שכללה בין היתר יידוי אבנים על כוחות המשטרה.

 

במהלכן של המהומות נהרגו 13 צעירים ערבים ישראלים . המראה היה נוראי.

 

לצד הכאב והאובדן צרם המראה של חלק מחברי הכנסת הערבים שירדו לרחוב ולא עשו דבר להרגעת המפגינים.

 

יתרה מזו, חלקם התעמת עם כוחות הביטחון והמשטרה. המראה היה מחריד ומפחיד, מאחר והדברים נראים יוצאים מכלל שליטה.

 

אני אישית פניתי לחלק מחברי הכנסת ושאלתי "לאן אתם רוצים להגיע? מה יהיה הסוף?" לצערי התשובה הייתה אבסורדית.

 

אחד מחברי הכנסת אמר לי, "וליד אני מסכים איתך." שאלתי אותו "מדוע אתם לא עוצרים זאת?" תשובתו הייתה כנה מחד ומכעיסה מאידך כך הוא ענה : "אם המפלגה שלנו תנמיך פרופיל, שאר הסיעות הערביות יתקפו אותנו ויאשימו אותם על התקפלות"

אני זוכר שחזרתי הביתה המום ומופתע לאור העדר המנהיגות.

 

מאותו הרגע הכרתי בצורך באלטרנטיבה להנהגה הקיימת. מאז אותו היום התחלתי לפעול למען קידום האחווה והשותפות בחברה הישראלית.

 

המרכז שהקמתי ועודנו פעיל בעירי תמרה הוא ביטוי מרתק לאותה אחווה ושותפות גורל בין יהודים וערבים. המרכז המשלב יהודים וערבים מעניק תחושת שייכות. על מנת לייצר את תחושת הערבות הדדית והשייכות הרכבתי צוות עובדים מעורב, יהודים וערבים. כיום המרכז משמש דוגמה ומופת של ממש.

 

הורדת קובץ לצפייה בקורות חייו של וליד דיאב

 

 

 

 

 

 

 מר עמוס דניאלי

 

מר עמוס דניאלי

 

 

 

 

סבי נמנה על מייסדי העיר רחובות. בחור צעיר שבגיל 17 עזב את בית הוריו ברוסיה והגיע לארץ מתוך תקווה לקחת חלק בבניית בית יהודי או אולי מקלט יהודי בארץ ישראל. הוא היה ציוני ואני רואה עצמי כממשיך דרכו.

 

ציונות איננה הגדרה נוקשה, ציונות על פי תפיסתי היא עצם העובדה שאנו חיים בארץ הזו ועושים הכול כדי שהבאים אחרינו ימשיכו לחיות בה. מבחינתי לעשות הכול פירושו קודם כל חיי שיתוף ושוויון עם יושבי הארץ שלנו, עם בני המיעוטים.

 

אני מאמין שכאשר יבוא היום בו בני המיעוטים יחושו שהם שותפים ושווים לנו בכול, נוכל יחד להושיט יד לשלום אמיתי עם שכנינו הקרובים והפחות קרובים. כן, אני מאמין. השלום מתחיל קודם ביננו. בתוך הבית.

 

יש שיגידו שאני תמים. אולי. כך ודאי אמרו גם לסבי לפני 130 שנים. בכל אופן, תמימות שכזו לדעתי היא עדיפה על פני אי עשיית דבר תוך כדי שמיעת מנהיגינו חוזרים ומנאצים על עוכרי ישראל, על בוגדים, על הערבים שנוהרים לקלפיות ועוד שלל חרפות שרק מובילות לשנאה ולניכור אני רוצה, וזה הדבר שאני הכי רוצה, שילדיי וילדי ילדיי יחיו פה בארץ לבטח, בשמחה ובאושר, לצד ילדיהם של שכנינו, ויפריחו יחד את המקום הנפלא הזה, הכי נפלא בעולם, כמו שאמר הרבה לפנינו החכם ז'בוטינסקי: שם ירווה לו משפע ואושר, בן ערב, בן נצרת, ובני.

 

הורדת קובץ לצפייה בקורות חייו של עמוס דניאלי

 

 

 

 

אימייל: lemanenu@lemanenu.co.il

 

פייסבוק עקבו אחרינו בפייסבוק

הפעל נגישות

בניית אתרים